כולם מרגישים כאב מעת לעת, בין אם בגלל פציעה, מתיחה של שריר או כאב שיניים. כאב היא הדרך של הגוף שלנו להגיד לנו שמשהו איננו כשורה.
אבל כאב כרוני הוא שונה. הגוף שלנו ממשיך לכאוב במשך שבועות, חודשים או אפילו שנים. פעמים רבות הרופאים אינם יכולים למצוא מה איננו כשורה, הם יאשימו את הכאב בדבר מה או אחר, אבל הם לא יצליחו להביא לכם מזור מהכאב.
לכאב כרוני יכולה להיות השפעה ממשית על חיי היומיום שלנו, על בריאות הנפש שלנו, על מערכות היחסים שלנו. כאשר אנחנו בכאב תמידי, אפילו אם הוא לא נוראי יכול להיות לנו מרחב פנימי מועט בחיינו לכל דבר אחרי. אני יודע זאת מנסיון, במשך 5 שנים, בעקבות פציעה גופנית סבלתי מכאב כרוני יום ולילה.
כאב כרוני יכול להתבטא בצורות שונות לאנשים שונים. הנה מגוון מהתסמינים שאתם עשויים לחוות שיסמנו לכם שלכאב הכרוני שלכם יש בסיס רגשי
כאב כרוני הוא אמיתי, זוהי תחושה גופנית שנגרמת ע"י עצבים. אני רוצה לחזק ולאשר עבורכם, בגלל שיכול להיות שנאמר לכם "זה הכול בראש שלך". זה לא רק בראש שלכם, וזה לא רק בגוף שלכם. ואם אתם רוצים להשיג שחרור מהכאבים שמלווים אתכם זמן רב, אני רוצה רוצה להזמין אתכם להסתכל על החיבור בין הגוף לבין הנפש.
הרשו לי להציג בפניכם דוגמה לחיבור שכזה, כדי שתראו שזו לא רק מטאפורה אלא הדבר האמיתי.
אדם הגיע לראות אותי מכיוון שסבל מכאבי גב תחתון. עשיתי איתו טיפול של עבודה גופנית, ובה חקרנו את הכאב כדי לראות מהיכן הוא הגיע.
כאשר אנחנו בתוך הכאב בדרך כלל אנחנו מכווצים חלק מגופנו, חלק מהשרירים של גופנו. השרירים אינם מתכווצים בעצמם משהו בתוך מוחנו מחליט לכווץ אותם.
כאשר אנחנו משחררים כיווצים שכאלו בתוך המרחב הטיפולי, אנחנו יכולים לחשוף את המחשבות והרגשות הלא-מודעים שקשורים באותו כיווץ גופני.
במקרה של הבחור הזה גילינו כי כאב הגב נגרם בגלל כיווץ של שריר האיליופסואס, שמשך את חוליות גבו התחתון לפנים וכך גרם לכאב. כאשר שחררנו את השריר הזה, הרגשות החבויים צפו אל פני השטח. הוא סבל מאבדן גדול בתור ילד, אותו הוא סחב לאורך כל השנים, והאפקט על גבו התחתון נצבר במשך זמן רב.
לאחר שכאב הגב ממנו הוא סבל חלף, התחלנו לעבוד על התוכן הרגשי שצף, זיהינו תחומי חיים נוספים שזכרון האבדן השפיע עליהם, אפילו תחומים שעד לאותו רגע הוא לא הבין שהוא לא חי אותם במלואם. כיום הוא נטול כאבים, וחי חיים עם לב יותר פתוח, הוא הגיע להשלמה עם העבר ומרגיש ריפא את פצע ילדותו
מחקרים על מסלולים עצביים במוח מראים שאותם אזורים במוח המופעלים כאשר אנו חווים כאב פיזי מופעלים גם כאשר אנחנו חווים כאב רגשי: (האנטריור אינסולה, והאנטריור סינגיולט קורטקס).
המוח מגיב לכאב רגשי כמעט באותה דרך שהוא מגיב לכאב פיזי, והשניים יכולים להתבלבל אחד עם השני. דבר זה מסביר למה פעמים רבות כאשר אנחנו חווים שחרור של מתח גופני מתשחררים גם המתחים הרגשיים. שימו לב למה שקורה כאשר אתם בכאב, לרוב כנראה שאתם פשוט מתכווצים ו"מחזיקים את זה בפנים".
במרחב המוגן של הקליניקה אנחנו משחררים את הכיווצים הללו ומאפשרים לכל מה שאתם מחזיקים בפנים לעלות אל פני השטח.
ואנחנו יכולים אפילו לעשות יותר מכך, מכיוון שהתהליך הוא כמו דרך דו-נתיבית.
אנחנו יכולים ממש להשתמש בגוף שלנו כדי להגיע לריפוי של הנפש לא רק להשתמש בנפש לריפוי הגוף. מאוד קשה לנו לשלוט במחשבות וברגשות שלנו, אם אבקש ממכם לא לחשוב על תפוח, יהיה מאוד קשה לכם לעשות כן, כנראה שכרגע אתם דווקא כן חושבים על תפוחים. לכולנו יש שליטה חלקית בלבד על המחשבות והרגשות, כי אם לא ספק אם הייתם קוראים את השורות האלו, אבל כולנו יכולים לשלוט בגוף פחות או יותר.
זו הסיבה שבעזרת עבודת הגוף ועבודה נשימתית אנחנו יכולים להגיע לתוצאות מרשימות. בדיוק ע"פ אותו המנגנון שגורם לאחזקה של כאבים כרוניים בגוף אפילו אם מקורם רגשי, פשוט בצורה הפוכה, אנחנו יכולים להביא ריפוי לרגשות ולמחשבות שלנו בעזרת הגוף. זוהי האומנות של פסיכותרפיה מכוונת גוף או פסיכותרפיה גופנית
במשך שנים עזרתי לרבים להתגבר על התכנים הפנימיים שגרמו להם להרגיש כאב כרוני, הקשבתי לנשים וגברים רבים מתארים את הכאב שהם חשים. וחשוב מכך, עזרתי לאותם נשים וגברים למצוא את השורש של הכאב הכרוני שלהם ולהביא פתרון וריפוי לתכנים הרגשיים ולתסמינים הפיזיולוגיים שהם חווים.
כפסיכותרפיסט זו תחושה נפלאה לראות מטופלים שאיתם עבדתי מתחילים להרגיש שמחים, בריאים, בעלי בטחון עצמי וחשוב מכל – נטולי כאב. אני רוצה זאת גם עבורך.
הכאב מתחיל בפצע גופני או נפשי, פצע זה יוצר כאב, ולרוב אנחנו מנסים להימנע מהכאב, וזה דבר טבעי, אבל כאשר אנחנו עושים זאת אנחנו יכולים להתחיל תהליך של קטסטרופיזציה.
כאשר אנחנו לא מסתכלים על הדברים ישירות, כאשר אנחנו דוחקים אותם אל התת-מודע יש להם נטייה לגדול יותר מאשר הם באמת. ואז אנחנו מתחילים לפתח פחד מהכאב, פחד בלתי מודע, סביר להניח שאנחנו אפילו לא יודעים ממה בדיוק אנחנו מפחדים, אבל הפחד הזה צובע את התפיסה שלנו, הוא משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים, ומרגישים וגם את איך שאנחנו פועלים בעולם.
אנחנו מתחילים לעשות הרבה דברים על מנת להימנע מלהרגיש את הכאב, אנחנו מפתחים אסטרטגיות התמודדות ודפוסי התנהגות שנועדו להגן על עצמנו לא מהכאב עצמו, אלא ממה שאנחנו מאמינים שהכאב הזה גורם לנו.
כל זה מתרחש בתת מודע שלנו ויוצר תגובות ודפוסים שאינם בהכרח יעילים. ואשר יוצרים קשיים נוספים בחיינו, קשיים שמהווים שכבה שנייה של כאב, שגם לו אנחנו מנסים להתכחש ולדחוק אותו מן המודע. ויוצרת עוד דפוסים שבטווח הארוך רק מזיקים לנו, כך נוצר מעגל קסמים שלילי שנקרא מעגל הקטסטרופיזציה.
אז איך אנחנו יכולים לצאת מהמעגל הזה? על מנת להתגבר על הכאב בצורה פרדוקסלית אנחנו צריכים להתחבר אליו. להתבונן בו מבלי להגיב אוטומטית ולבחור את התגובה המתאימה להתמודד איתו. לרוב, כאשר נביא את הכאב שלנו אל המודע נגלה שהוא לא נורא כפי שהאמנו. וגילוי זה עוזר לנו לבנות את הביטחון שנוכל באמת להתמודד ולהתגבר על הכאב, ברגע שחזר אלינו אפילו מעט מהביטחון העצמי שלנו אנחנו נוכל לקחת את הצעדים הנכונים כדי לפתור את הכאב.
לא כל כאב ניתן לפתור בדרך זו, ישנם כאבים אורגניים, אבל לפחות אנחנו יכולים להימנע מיצירת שכבות נוספות של כאב בגלל התגובות שלנו לכאב הראשוני.